אנחנו לחרדים

הציבור החרדי  חרת על דגלו את לימוד התורה ושמירת ההלכה על דעתם של גדולי ישראל. "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ". החוקה הפדראלית שאנו מציעים תאפשר לציבור החרדי לחזק את עצמאותו ואת לימוד התורה שלו, מבלי לחשוש מעלייתה של מפלגה חילונית שתרצה לפגוע במוסדות החרדים. היא גם תאפשר לחרדים, הרוצים בכך, לצאת לשוק העבודה מבלי לשנות את אורחות חייהם. כמו כן, היא תעמיד חומה בפני ההתבוללות בציבור המסורתי. בתמורה תאפשרנה המפלגות החרדיות לקיים חופש דת מנהלי בישראל, מבלי לשנות את ההלכה.

בפועל בשטח

חיזוק המורשת היהודית

לימוד התורה

שמירת שבת

שיטת ממשל

אתגרי העם היהדי

אתגרי הציבור החרדי

הכירו אותנו
 
 
 
 
 
 
 
אתגרי הציבור החרדי
במצב כיום, הציבור החרדי ניצב בפני אתגרים רבים. עוצמתן הפוליטית של המפלגות החרדיות תלויה בניצחונן בקלפי ותקציב הישיבות אינו מעוגן בחוק. בעבר קרו מקרים שבהם מפלגה חילונית עלתה לשלטון ופגעה אנושות בלימוד התורה. יתרה מכך, בגלל מעמדו הלא מוכר של החינוך החרדי, התקציבים העומדים לרשותו נמוכים משמעותית מאלו העומדים לרשות החינוך החילוני. הבטיחות בבתי הספר החרדיים לוקה בחסר ותלמידים רבים מוּצאים ממוסדות החינוך מסיבות שאינן תלויות בהם.

יתרה מזו, קבוצות רבות מורחקות מהליבה של החברה החרדית: מחפשי עבודה, נשים, מזרחים, וחוזרים בתשובה. חרדים רבים חשים בקושי הולך וגדל לרכוש דירה ולכלכל את משפחתם. כמו כן, פעמים רבות 'הרחוב' קובע את המדיניות בגלל חששם המוצדק של מנהלי מוסדות, ראשי ציבור ועסקנים מפגיעה בשמם הטוב. אף לא אחת מהתופעות הללו קשורה ללימוד התורה ולשמירת ההלכה. המשותף להן הוא היעדרו של פתרון כולל לאתגרים הכלכליים והציבוריים בחברה החרדית.
אתגרי העם היהודי
כשמתבוננים על אתגרי החברה הישראלית מנקודת המבט של הציבור החרדי, ניתן לזהות אתגר חדש:

בחברה היהודית הכללית קיים רוב גדול שאינו מקבל את 'שולחן ערוך' כמקור מחייב, אך מעוניין בזיקה לחלק מערכי היהדות ומצוות התורה. כך למשל, בישראל מתקיימות תופעות כמו הימנעות מנסיעה ביום הכיפורים מבלי לצום, אכילת בשר וחלב בלחמנייה כשרה לפסח, ועריכת קידוש בשבת שלאחריו צפייה בטלוויזיה. תופעות אלו הן עובדה קיימת המעידה על קשר מסורתי ליהדות.

אך למרות זאת בעשורים האחרונים תופעת ההתבוללות בחברה הישראלית הולכת ומתרחבת. יהודים רבים בישראל מתחתנים עם אוכלוסיות שאינן יהודיות: חלק מהעולים מכוח חוק השבות, מכרים מחו"ל, פלסטינים מישראל ועובדים זרים. הבוחרים בדרך זו לא בהכרח משלמים מחיר חברתי אלא רק צאצאיהם, והיות ותופעה זו מתרחבת מחירה החברתי הולך וקַטֵן. כך למשל, בישראל קיימת קבוצה הולכת וגדלה של הורים מסורתיים המתנגדים להתבוללות, אך ילדיהם בכל זאת מתבוללים. זאת, משום שהם לומדים בבתי ספר ממלכתיים-חילוניים שאינם עוסקים בנושא. תופעות אלו אינן נבלמות על ידי הרבנות הראשית לישראל, והתמשכותן תוביל בהכרח להתרחבותה של ההתבוללות בציבור המסורתי.
 
שיטת ממשל
שיטת הממשל היהודית והדמוקרטית פדראלית שאנו מציעים בתוכנית "שותפים שווים" מעניקה מענה חדש לאתגרים הללו. כל קבוצת אזרחים ואזרחיות ישראלים שתמנה 6% ומעלה מכלל האוכלוסייה, תוכל לייסד קהילה חוקתית ללא סמכויות טריטוריאליות, שתעניק לחבריה שירותי דת ותרבות עצמאיים. שירותים אלו יכללו את כל מוסדות הדת והתרבות המוכרים, לצד מקצועות ההיסטוריה, התנ"ך, הספרות, שעות החינוך בבתי הספר ומנהלת סיורים וחוגים. לכל קהילה חוקתית תהיה ממשלה ופרלמנט משלה. הקהילות החוקתיות תהיינה אחראיות גם על רישום המשפחה, וניתן יהיה להגן על מאפייניו של המרחב הציבורי בערים החרדיות באמצעות משאל עם מקומי. מי שיבחר להתחתן בחתונה אורתודוכסית יחויב גם להתגרש בגירושין אורתודוכסיים.

הממשל הפדראלי המרכזי יהיה אמון על כל שאר פעולותיה של הממשלה, כגון בריאות, שיטור, תחבורה, ביטחון, רווחה ויחסי חוץ. סמליו הממלכתיים של ממשל זה יהיו יהודיים כפי שהם כיום, אך הוא יהיה ניטרלי בכל הנוגע למעמד הדת.

תוכנית הלימודים באזרחות תהיה משותפת לכולם, יתווסף בית חדש להמנון הלאומי שיבטא הכרה בכל חלקי החברה הישראלית, ויממה לאחר יום העצמאות יצוין יום הברית לאחדות כל אזרחי ישראל באשר הם.  שינוי סעיפי החוקה הללו יתאפשר ברוב של 75% בפרלמנט ומשאל עם.

הצעתנו הזו, תאפשר לציבור החרדי להקים מספר קהילות חוקתיות חרדיות. מנהיגי הקהילות שייבחרו בבחירות פנימיות הם שיקבעו את המדיניות הציבורית וינהלו את התקציב, לא 'הרחוב' ולא המפלגות החילוניות. כל אזרח ואזרחית חרדים, במידה שייבחרו, יוכלו להקים מפלגה ולרוץ להנהגת הקהילה החוקתית כדי להשפיע על המדיניות. תושבי הקהילות החוקתיות החרדיות שירצו לשנות ממנהג הקהילה יוכלו לעשות זאת, אך מבלי לפגוע במרחב הציבורי. כך הציבור החרדי בישראל יזכה למעמד עצמאי ומוגן.
 
שמירת שבת
בשבת יהיו שטחי המסחר סגורים, ובכלל זה רשתות המזון. מוסדות התרבות, כולל מסעדנות ומלונאות, יפעלו כרגיל – אך תוקם מנהלת לאומית שתעניק תמריצים להכשרה הלכתית של המקומות הפתוחים בשבת. באופן זה גם יהודים חרדים יוכלו ליהנות משירותיהם של מקומות אלה בשאר ימות השבוע. התחבורה ציבורית בשבת תפעל במימון הקהילות החוקתיות ללא התערבותו של הממשל המרכזי.
לימוד התורה
החרדים בישראל יזכו למעמד עצמאי ומוגן, וכל אזרח ישראלי חרדי יוכל ללמוד תורה. רק מי שאינו לומד תורה יגויס למסגרת חרדית בצה"ל, ותינתן לכל משפחה האפשרות לבחור את המסלול החינוכי המתאים לילדיה. כל משפחה חרדית תוכל לבחור לילדיה אחד משלושה מסלולי לימוד: 'מסלול קודש', יהיה זהה בתכניו לחומר הנלמד כיום במוסדות החרדים. 'מסלול תמצית', יקנה לתלמידיו רקע בסיסי באנגלית ובמתמטיקה לצד לימודי קודש ברוב שעות היום. 'מסלול ליבה', יקנה לתלמידיו לימודי קודש בשעות הבוקר ולימודי בגרות מלאים בשעות הצהריים ואחה"צ. בכל מסלולי הלימוד ייבחנו התלמידים על מקצוע 'האזרחות' שתכניו ייכתבו בהסכמה רחבה.

בשלב הבא, בהגיע התלמיד לגיל 18, הוא יישאל אם הוא מעוניין להשלים את לימודי תעודת הבגרות שלו. לתלמידים שיבחרו לקבל תעודת בגרות יוענק מימון מלא מהממשל הפדראלי והם ישלימו את חוק לימודיהם עד גיל 21. כל השאר ייכנסו למסלול הצבאי של תורתו אומנותו. בשנה הראשונה של המסלול יחויב כל תלמיד בתשע שעות לימוד יומיות ובמבחן שבועי. בתום השנה הראשונה מי שילמד תורה באמת, יעמוד במכסת השעות ויקבל ממוצע ציונים הגבוה מ-85, לא יגויס לצבא. כל השאר יתגייסו ליחידות צה"ל שתותאמנה לאורח החיים החרדי. בכל מקרה יתחייב הצבא שלא לגייס 30% מהבחורים החרדים כדי שילמדו תורה. הקהילות החרדיות תתחייבנה ש-30% מבחוריהם יתגייסו לצבא במידה שהדבר לא יקרה מאליו. ה-40% הנותרים ילמדו תורה ובמקביל יהיו כוננים של שירותי חירום.
​​
חיזוק המורשת היהודית
ממנקודת המבט של הציבור החרדי, הצעתנו תוביל גם לצמצום ההתבוללות בציבור המסורתי. בהצעתנו כל אזרח ישראלי יגדיר מבחירה לאיזו קהילה חוקתית הוא משתייך, והממשל הפדראלי המרכזי ימשיך לתעד את מגילות היוחסין של כל אזרח, כפי שעושה כיום הרבנות הראשית לישראל. תיעוד היוחסין יהיה חסוי, אך כל אחד ואחת יוכלו לקבל מבני זוגם היתר לצפות בשושלת היוחסין שלהם. התוצאה הסבירה תהיה לחץ חברתי של הציבור האורתודוכסי על הציבור המסורתי לבחור להשתייך לקהילה חוקתית המחנכת לנישואין כדת משה וישראל בבתי ספר מסורתיים עצמאיים. זאת, שלא כמאפיינים החינוכיים שקיימים כיום בבתי הספר הממלכתיים-חילוניים. כך יהיה אפשר למנוע התבוללות בציבור המסורתי מבלי להשתמש בחוקים של כפייה דתית.

נהיר לנו שהצעתנו תאפשר לממסדים הרפורמיים והקונסרבטיביים להשתקע בישראל, שכמות האזרחים שאינם יהודים בישראל תגדל, ושאחוז מסוים של זוגות ינצל את השינויים כדי להינשא באופן אזרחי. אולם אנו מאמינים שתופעות אלו תתרחשנה בעתיד בלאו הכי. לפיכך מוטלת עלינו החובה לאמץ מדיניות של בחירה חופשית בדת, שתחזק את לימוד התורה, תעצים את המסורת היהודית בלב העם, תתרום לחיזוק הקשר עם יהודים רבים בעולם, וממילא תגדיל את שמירת ההלכה ותקטין את ההתבוללות. הציבור החרדי ימשיך להחזיק בדגל התורה והאמונה ביתר שאת, וממעיינו ישתו כולם מים חיים באהבה וללא כפייה. "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ".
 
בפועל בשטח
אנו מקימים מוסדות חברתיים פורצי דרך לשותפות הדדית בין קבוצות לאומיות, חילוניות ודתיות בישראל.

כצעד ראשון אנו מקימים בישראל כפרי סטודנטים לאוכלוסיות מגוונות ומשותפות. הכפרים יעניקו למשתתפי ומשתתפות התוכנית דיור מוזל והכוונה לשוק התעסוקה הפרטי. זאת, בתמורה לשעות התנדבות למען הקהילה והשתתפות בתוכנית לימודי אוכלוסיות.

כמו כן, אנו פועלים להפקת סיורים משותפים ומפגשים בין מגוון קבוצות בעם היהודי, וגם בין יהודים ופלסטינים, כדי ליצור סמלים חדשים של אחווה ישראלית. בנוסף, אנו מקדמים מיזם בתחום השבת שיאפשר למוסדות תרבות ופנאי לפעול במתכונת המוסכמת על הציבור החילוני, ראשי הציבור החרדי ומנהלי מוסדות התרבות, לשם יצירת אחדות חדשה ביום השביעי.

בהמשך, נפנה להקמתם של מוסדות שטח נוספים לשותפות בין קבוצות ישראליות מרוחקות למען כל אזרחי ישראל באשר הם. עמדותינו החוקתיות והמוסדות החברתיים שלנו זכו לתמיכה בכתב מקרב חתני פרס ישראל, בכירי אקדמיה, ראשי ערים, בכירי מערכת הביטחון לשעבר ואנשי דת. יהודים וערבים, דתיים וחילונים, גברים ונשים. 'אנחנו'.
  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon

© 2018 עמותת אנחנו

עיצוב : טאו סטודיו

הצטרפו אלינו