אנחנו לפלסטינים

מנקודת מבט פלסטינית, יתרונה של הצעת תנועת אנחנו הוא בנכונותם של מייסדי התנועה היהודים, משני צדֵי הקו הירוק, להכיר באחריותה של ישראל למצבו של העם הפלסטיני. אנו מכירים בהיסטוריה הפלסטינית של הארץ, ותומכים בזכות השיבה ובאוטונומיה חוקתית לשירותי דת ותרבות של הקהילה הפלסטינית בישראל. בנוסף, אנו מציעים להסב לאחור את הכיבוש כדי להקים מדינה פלסטינית בקווי 67', להעביר את הריבונות במסגד אל-אקצא לפלסטינים ובמקרה הצורך לתמוך בפינוי התנחלויות עוד לפני ההסכם הכולל.


משום כך אנו קוראים לפלסטינים ולפלסטיניות אזרחי ישראל להצטרף למפעלים החברתיים שלנו כחברים שווים בתנועה, כתומכים מבחוץ או כיועצים.

בפועל בשטח

בטרם הגעה להסדר מדיני

הקמת המדינה הפלסטינית

הזכויות הישראליות

הזכויות הפלסטיניות

ערכי היסוד לפתרון

הסכסוך בין העמים

הכירו אותנו
 
הסכסוך בין העמים
לדעתנו הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמשך על פני שנים רבות, משום שבמאה השנים האחרונות התחזקו הישראלים על חשבון הפלסטינים. שני הצדדים אחראים למצב שנוצר: כדי להקים מדינה יהודית עם רוב יהודי הביאה התנועה הציונית רבים מיהודי העולם לפלסטין והעניקה להם משאבי קרקע, ביטחון ותרבות. בפעולתה זו פגעה התנועה הציונית בשווקים הפלסטיניים ובמקרים רבים נישלה אותם מקרקעותיהם מבלי שהפגינה אחריות ואחווה כלפיהם. מנגד בצד הפלסטיני התקבעה עמדה השוללת את זכות הקמתה של מדינה יהודית, בשל אי הכרה בהיסטוריה הלאומית היהודית. משום כך בתקופת המנדט הבריטי ניצת עימות אלים בין הצדדים.

במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני. עם זאת, העימות לא נעלם מחיינו, בין היתר בשל היעדר פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים משנת 1948, ובשל הכיבוש הישראלי והטרור הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה. בעיות אלו מנציחות את התחזקותה של ישראל על חשבון פלסטין. תהליך השלום בשנות ה-90' לא ניסה לשנות את מבנה היחסים בין העמים אלא רק לקבוע קו גבול ולהפריד ביניהם, וזו הייתה אחת הסיבות לכישלונו.

בתוך מדינת ישראל מתקיימת הקצאת משאבים מפלה כלפי אזרחים שאינם יהודים, ושרי ממשלה המייצגים ציבור מסוים יכולים לפסול כל תוכנית חינוך, דת ותרבות של ציבור אחר. מצב זה מרחיק רבים מהקהילה הפלסטינית בישראל מלשתף פעולה עם המדינה כדי להתגונן מכפייה של 'הזהות הישראלית'. כך קיצונים, יהודים וערבים, שרוצים לצופף שורות ולהימנע מפשרות מתחזקים והדמוקרטיה הישראלית נקרעת.
 
ערכי היסוד לפתרון
אנחנו מאמינים שלכל גבר ואישה, יהודי או פלסטיני, עומדות זכויות האדם הבסיסיות לחירות ושוויון. לעם היהודי ולעם הפלסטיני עומדת הזכות להגדרה עצמית ולהקמת מדינת לאום עצמאית ובטוחה בארצם, במידה שזכות זו לא פוגעת בזכויותיו של הצד האחר. זכויות אלו אינן מתבטלות גם כשהצדדים מבצעים עוולות.

משום כך אנו סבורים שישראל חייבת להיות בעלת רוב יהודי ולהכיר בזכות השיבה. נוסף לכך, למרות שלדעתנו ההתנחלויות מחזקות את תחושת השייכות של היהודים לארצם היסטורית ומוסיפות נדבך לביטחון מדינת ישראל, אף על פי כן, אין להן זכות קיום כאשר הן חלק ממערך של פגיעה בזכויות הפלסטיניות. לפיכך, יהיה על ההתיישבות הישראלית בגדה המערבית – להשתנות או להתפנות. מנגד אנו סבורים שאין לצד הפלסטיני כל זכות להפעיל טרור נגד יהודים גם בנימוק של 'מאבק בכיבוש'. הרג מכוון של אזרחים אסור על פי כל דין בינלאומי, וגם האלימות כנגד חיילים ושוטרים אסורה באופן מוחלט בהינתן אפשרויות פעולה אחרות. היות שכך ניתן להציע שתי גישות להסדר ישראלי-פלסטיני: גישת ההפרדה ותוכנית 'שותפים שווים'.
 
 
הזכויות הפלסטיניות
ישראל תיקח אחריות על מעשיה הפסולים בנושאי הנישול מהאדמה, הנַכבּה והכיבוש. כמו כן, תכיר בתחושת השייכות הלאומית, ההיסטורית והדתית שהפלסטינים חשים לכל הארץ הזו. יש לדעת שפלסטינים רבים חשים דחייה עזה מהטרור האלים כנגד אוכלוסייה אזרחית יהודית, אך אינם מגנים אותו בפומבי משום שהם חוששים להיתפס כמשתפי פעולה.

לפיכך אנו קוראים להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי 67', עם חילופי שטחים מצומצמים מאוד, שבירתה מזרח ירושלים. מתחם אל-אקצא יעבור לריבונות פלסטינית מלאה, ובכותל הדרומי שמחוץ לרחבת המסגדים יוקם מוסד ממלכתי למורשת היהודית בירושלים. ישראל תכיר בזכות השיבה הפלסטינית. כל פליט יהא ראשי לבחור האם לקבל את חוקי ישראל ומרותה ולהמתין לתורו כדי להתאזרח בה, או לעבור למדינה הפלסטינית או לקבל פיצויים.

עם זאת, התאזרחותם של הפליטים הפלסטינים בישראל תוגבל, כך שיישמר רוב יהודי מוצק של 70% מכלל אזרחי ישראל, והם ייקלטו כיאות ובהדרגה על פני חמישים שנה באמצעות הקמתם של יישובים פלסטיניים חדשים והשתלבותם ביישובים הקיימים. ישראל תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שהיא כיום, אך תהפוך למדינה שוויונית לכל אזרחיה באמצעות מנגנון פדראלי שאינו טריטוריאלי. מנגנון זה יאפשר לכל 6% ומעלה מאזרחי ישראל להקים קהילה חוקתית לשירותי דת ותרבות. כך הקהילה הפלסטינית בישראל תוכל להקים לעצמה אוטונומיה תרבותית לאומית.

לאחר חקיקת החוקה הפדראלית, תוכלנה המפלגות הפלסטיניות בישראל להמשיך לקרוא לביטול מעמדה של ישראל כמדינת לאום יהודית ולכינונה כמדינה אזרחית או דו-לאומית, כפי שהן עושות כיום, אם ישכנעו רוב של 75% מאוכלוסיית המדינה.
​​
 
הזכויות הישראליות
מנגד אנחנו מצפים מהפלסטינים לקחת אחריות על פעולות הטרור הפלסטיניות כנגד היהודים מאז הצהרת בלפור, ולהכיר בתחושת השייכות הלאומית, ההיסטורית והדתית שהיהודים חשים לכל הארץ הזו. יש לדעת שהקהילה היהודית תמיד התגוררה בכל בפלסטין ושצאצאי המתיישבים הישראלים נמצאים בגדה המערבית כבר שלושה דורות. רבים מהמתיישבים מאמינים בערכי זכויות האדם ומתנגדים לכיבוש. אך למרות זאת הם משלימים עימו, משום שלדעתם אין דרך אחרת לרסן את הטרור הפלסטיני ולבטא את שייכותם לארצם.

לפיכך, הצעתנו לפיוס קוראת לצד הפלסטיני להסכים לאפשר למתיישבים הישראלים בגדה המערבית להכיר בעוולות הכיבוש, ולהישאר בביתם כאזרחים פלסטינים שווי זכויות וחובות עם אוטונומיה יהודית תחת החוק הפלסטיני. ישראלים שיסרבו לכך יפונו לתוך שטח ישראל.
 
 
הקמת המדינה הפלסטינית
האחריות הביטחונית תעבור לידי הפלסטינים, אך צה"ל יישאר בהגנה ההיקפית המצומצמת של ההתנחלויות. עילה מבוססת לאיום מכל סוג שהוא לשלום אזרחי ישראל, תאפשר כניסה עצמאית של צה"ל לכל שאר שטחי המדינה הפלסטינית לזמנים קצובים חוזרים ונשנים בפיקוח בינלאומי. לאחר תקופת מבחן ובהתאם למצב שייווצר, ייסוג צה"ל ויורשה להיכנס לשטח רק במצב חירום.

המתווה להסדרת מעמדם האזרחי של אזרחי ישראל בפלסטין, והמתווה לפיצויים שיוענקו לפלסטינים על אירועי העבר, יידונו בהסכמת ממשלות ישראל ופלסטין. ישראל מצידה תשלם פיצויים למתיישבים שיפונו או יבחרו לעזוב את בתיהם. בסוף התהליך המדיני יורשו אזרחי שתי המדינות לקיים שיתופי פעולה חברתיים וכלכליים מלאים וחופשיים.
בטרם הגעה להסדר מדיני
בתקופת הביניים, בטרם ההגעה להסדר מדיני מלא, יש לפעול בשטח להקמתה של מדינה פלסטינית מודרנית ויציבה עם מיעוט יהודי בטוח. לשם כך, יש להקים כפרים ומוסדות חברתיים חדשים בשטחי C, כגון כפרי סטודנטים, כדי ליצור תשתית חברתית וכלכלית מודרנית למדינה הפלסטינית העתידית. מעבר לכך, יש לתמוך בישראלים המתגוררים בגדה המערבית ומכירים בזכויות הפלסטיניות. המתיישבים היהודים שיצהירו על נכונותם להתגורר בעתיד במדינה הפלסטינית, יוכלו להגדיל את שיתוף הפעולה הכלכלי והחברתי בינם לבין התושבים הפלסטינים בסביבת מגוריהם, וכן את היקף הבנייה בתחומם.

אך מתנחלים שימשיכו לפעול בניגוד לחוק הבינלאומי, יפגעו בזכויות הפלסטיניות ובמרקם החיים הפלסטיני, ויסרבו להתאזרח במדינה הפלסטינית בעתיד, יפונו ויקבלו פיצויים ממשלת ישראל עוד בטרם החתימה על ההסדר המלא. תנועת אנחנו תיטול על עצמה את קידום כלל רעיונותיה בגדה המערבית, בכפוף להסכמה החוקית של הרשויות הפלסטיניות והישראליות.
בפועל בשטח
בפועל בשטח אנו מקימים מוסדות חברתיים פורצי דרך שיקדמו לאורך זמן שותפות הדדית בין קבוצות לאומיות, חילוניות ודתיות בישראל. כצעד ראשון אנו מקימים בישראל כפרי סטודנטים לאוכלוסיות מגוונות ומשותפות. הכפרים יעניקו למשתתפי ומשתתפות התוכנית דיור מוזל והכוונה לשוק התעסוקה הפרטי. זאת, בתמורה לשעות התנדבות למען הקהילה והשתתפות בתוכנית לימודי אוכלוסיות. בנוסף, אנו פועלים להפקת סיורים משותפים ומפגשים בין מגוון קבוצות בעם היהודי, וגם בין יהודים ופלסטינים, כדי ליצור סמלים חדשים של אחווה ישראלית. בהמשך, נפנה להקמת מוסדות שטח נוספים לשותפות בין קבוצות ישראליות מרוחקות למען כל אזרחי ישראל באשר הם.

עמדותינו החוקתיות והמוסדות החברתיים שלנו זכו לתמיכה בכתב מקרב חתני פרס ישראל, בכירי אקדמיה, ראשי ערים, בכירי מערכת הביטחון לשעבר ואנשי דת. יהודים וערבים, דתיים וחילונים, גברים ונשים. 'אנחנו'.
  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon

© 2018 עמותת אנחנו

עיצוב : טאו סטודיו

הצטרפו אלינו