חיפוש
  • Israel Piekarsh

שינוי התודעה הישראלית-פלסטינית (מס. 3)


אנו ממשיכים בסדרת הפוסטים שלנו על שינוי התודעה הישראלית-פלסטינית. בפוסט הקודם עסקנו בנושא זכות השיבה, והצגנו את גישתנו הקוראת למעבר ממערכת של משחק סכום האפס למערכת של שגשוג הדדי בין מדינת ישראל והפלסטינים. הצגנו את גישתנו לפיה הלאומיות הייחודית של העם היהודי מחייבת אותו לקחת אחריות על שגשוגם של כל תושבי הארץ, ומשום כך עלינו להציע פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים. אולם לפני שנציג את הפתרון המעשי שלנו, אנו מקדימים ומציעים עיקרון חשוב שעלינו לאמץ כדי לפתור את סוגיית זכות השיבה:


אחת הטענות המוכרות כנגד לקיחת אחריות ישראלית על אתגר הפליטים הפלסטינים היא העובדה שהם פתחו במלחמה של 1948, ולפיכך הם האחראיים הבלעדיים לתוצאותיה ובתוך כך לגורלם של הפליטים. בנוסף לכך העם הפלסטיני הפעיל ועודנו מפעיל טרור כלפי אזרחים וחיילים ישראלים. על טענה זו אנחנו עונים בקול גדול: עוול לא מצדיק עוול.על פי עיקרון "עוול לא מצדיק עוול" כל צד אמור להסתכל על העוולות שגרם לצד השני ולקחת עליהם אחריות מבלי להתחשב בעוול שהצד השני גרם לו. במקביל לכך כל צד כמובן ימשיך בצדק לתבוע מהצד השני לקחת אחריות על מעשיו הפסולים, אך מעשיו של האחר אינם יכולים עוד להיות תירוץ למעשים הפסולים שלנו!האם הפלסטינים ביצעו עוול נורא כאשר פתחו במלחמה? התשובה היא חד משמעית כן. האם הם צריכים לקחת על כך אחריות? ברור. אך האם פתיחת המלחמה בידי הפלסטינים מצדיקה את גירושם של חלק מהפלסטינים שלא נלחם או אפילו לא תמך במלחמה ואת אי החזרתם לאחר מכן? התשובה היא חד משמעית לא. האמת היא שמדינת ישראל לא רק שהסירה מעצמה את האחריות בנושא, אלא אף התנגדה להצעתו של בן גוריון לאזרח כמות גדולה של פליטים פלסטינים ולהכניסם אל תוך גבולות המדינה. הצעותיו נדחו לא מסיבות ביטחוניות (שברור שעל זה היה ניתן להתגבר) ואפילו לא מחשש לאבדן הרוב היהודי בישראל, אלא פשוט בגלל התנגדות עקרונית להכנסת ערבים באשר הם לגבולות המדינה.


ולא, איננו מתכוונים לערוך בפעם המי יודע כמה את התחרות המיותרת בשאלה "מי ביצע עוולות יותר גדולות?". לא רק מכיוון שהשאלה הזו לא מאפשרת לנו להתקדם, אלא מכיוון שזה פשוט לא משנה. עוול לא מצדיק עוול נקודה. הפלסטינים צריכים לקחת אחריות על העוולות שביצעו (ועוד נפרט על כך בפוסטים אחרים) ואנחנו צריכים לקחת אחריות על העוולות שביצענו.


וכן, אנחנו בהחלט ציונים המאמינים בזכות העם היהודי למדינת לאום עצמאית בארץ ישראל עם רוב יהודי מוצק. ההרגל שהורגלנו לחשוב כאילו מי שמכיר באחריות של ישראל על זכות השיבה אינו יכול להיות ציוני – הוא אחד מהאשליות החמורות בתודעה הישראלית-פלסטינית וסיבה מרכזית להתארכות הסכסוך שלנו עם הפלסטינים.


כל עוד אנחנו מתעקשים להימנע מלקחת אחריות על העוולות שלנו רק בגלל שהצד השני עושה עוולות מצדו אנחנו לעולם לא נוכל לסיים את משחק סכום האפס בין הצדדים ולעבור לשגשוג הדדי. רק אם נאמץ את קו המחשבה החדש נוכל להתחיל להתקדם לעבר פתרון מעשי. איזה סוג של פתרון? כזה שמכיר בזכויות הלאומיות של שני הצדדים ועונה על הצרכים האסטרטגים שלהם - אך לא דורש מאף צד להפקיר את גורלו בידי הצד השני. אפשר להתקדם לשגשוג הדדי אם שני הצדדים יהיו מוכנים לקחת אחריות ולחשוב מחוץ לקופסה!




0 צפיות
  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon

© 2018 עמותת אנחנו

עיצוב : טאו סטודיו

הצטרפו אלינו