אנחנו לציונות הדתית

בדורות האחרונים אנו עדים למימוש חזון קיבוץ הגלויות וגאולת העם והארץ. לימוד התורה וההתיישבות היהודית, בהובלתה של הציונית-דתית, נפוצו בכל רחבי ארצנו וחיזקו את החברה הישראלית ביראת שמים, בביטחון ובגאווה לאומית.


עם זאת, חז"ל לימדונו מן הפסוק "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם", שאין לסמוך על הנס. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות חדשות של פיצול הולך וגובר בעם היהודי, בשל מדיניות המגבירה את החיכוך בין היהדות והדמוקרטיה בישראל. השילוב של כפייה דתית, התנגדות למדינה פלסטינית והמשך הכיבוש הצבאי ביהודה ושומרון מוביל בהכרח לדחיקתן של קבוצות גדולות בעם והוא פסול מעיקרו.


אנו מציעים מדיניות חדשה שתסיר את העימות בין מרכיביה היהודיים והדמוקרטיים של החברה הישראלית. היא תוביל להגדלתה של שמירת המצוות מבחירה, ולצמצומה של ההתבוללות, וגם תבטל את העוולות ההיסטוריות ותיצור הכרה ציבורית בחשיבותה של התיישבות ישראלית ביהודה ושומרון.

בפועל בשטח

ירושלים

ביטחון

ההתיישבות הישראלית וזכות השיבה

חיזוק המורשת היהודית

מדינה יהודית ודמוקרטית פדרלית

אתגרי הציונות הדתית

הכירו אותנו
 
 
 
 
 
 
 
אתגרי הציונות הדתית
במצב הקיים היום, רוב גדול של העם היהודי בישראל ובתפוצות אינו מקבל את 'שולחן ערוך' כמקור מחייב, אך מעוניין בזיקה לחלק מערכי היהדות ומצוות התורה. כך למשל, בישראל מתקיימות תופעות כמו הימנעות מנסיעה ביום הכיפורים מבלי לצום, אכילת בשר וחלב בלחמנייה כשרה לפסח, ועריכת קידוש בשבת שלאחריו צפייה בטלוויזיה. תופעות אלו הן עובדה קיימת המעידה על קשר עמוק למורשת היהודית.

אך למרות זאת ובניגוד לציפיות, תופעת ההתבוללות בחברה הישראלית הולכת ומתרחבת . יהודים רבים בישראל מתחתנים עם אוכלוסיות שאינן יהודיות: חלק מהעולים מכוח חוק השבות, מכרים מחו"ל, פלסטינים מישראל ועובדים זרים. הבוחרים בדרך זו לא בהכרח משלמים מחיר חברתי אלא רק צאצאיהם, והיות ותופעה זו מתרחבת מחירה החברתי הולך וקַטֵן. כך למשל, בישראל קיימת קבוצה הולכת וגדלה של הורים מסורתיים המתנגדים להתבוללות, אך ילדיהם בכל זאת נסחפים אליה. זאת, משום שהם לומדים בבתי ספר ממלכתיים-חילוניים שאינם עוסקים בנושא. ישנם גם זוגות מתבוללים שמעוניינים להתגייר בבתי דין מקלים, אך נמנעים מכך בגלל כעסם על מדיניות הכפייה הדתית. תופעות אלו אינן נבלמות על ידי הרבנות הראשית לישראל והתמשכותן תוביל בהכרח לפיצול לאומי.

מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ליישובים הישראלים ביהודה ושומרון יש פוטנציאל להיות חלק מפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואף לחזק את ביטחון ישראל ואת הקשר היהודי לארצנו ההיסטורית. אך למרות זאת, בפועל, היישובים בשטח פוגעים בזכויות הפלסטיניות ובלכידות העם היהודי.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמשך על פני שנים רבות, משום שבמאה השנים האחרונות התחזקו הישראלים על חשבון הפלסטינים. שני הצדדים אחראים למצב שנוצר: כדי להקים מדינה יהודית עם רוב יהודי הביאה התנועה הציונית את כל יהודי העולם לארץ ישראל והעניקה להם משאבי קרקע, ביטחון ותרבות. אך בפעולתה זו פגעה התנועה הציונית בקרקעות ובשווקים הפלסטיניים תוך שהפגינה אי אחריות ואחווה כלפיהם. מנגד, בצד הפלסטיני התקבעה עמדה השוללת את זכות הקמתה של מדינה יהודית, בשל אי הכרה בהיסטוריה הלאומית היהודית. משום כך בתקופת המנדט הבריטי ניצת עימות אלים בין הצדדים.

במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני. עם זאת, העימות לא נעלם מחיינו, בין היתר בשל היעדר פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים משנת 1948, ובשל הכיבוש הישראלי והטרור הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה. עוולות אלו מנציחות את התחזקותה של ישראל על חשבון פלסטין. תהליך השלום בשנות ה-90' לא ניסה לשנות את מבנה היחסים בין העמים אלא רק לקבוע קו גבול ולהפריד ביניהם, וזו הייתה אחת הסיבות לכישלונו.

במצב הבינלאומי הקיים, ברור שלעולם לא יהיה אפשר לפתור את הסכסוך באמצעות הכלת ריבונות ישראלית בשטח והענקת אזרחות שווה לפלסטינים. זאת, משום שהכלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון תבטל את הרוב היהודי בישראל ותפגע בזכות הפלסטינית למדינה עצמאית. לכן ההתנחלות כפי שהיא בשטח היום פוגעת בזכויות הפלסטיניות והיא מנוגדת לחוק הבינלאומי. כתוצאה מכך ההתנחלויות מעוררות התנגדות ציבורית בתוך העם היהודי ומעמיקות את השסע בין מרכיביה היהודיים והדמוקרטיים של החברה הישראלית. עם מצב זה לא ניתן להשלים.
 
מדינה יהודית ודמוקרטית פדראלית
בתוך מדינת ישראל אנו מציעים לכונן ממשל יהודי ודמוקרטי-פדראלי. כל קבוצת אזרחים ואזרחיות ישראלים שתמנה 6% ומעלה מכלל האוכלוסייה, תוכל לייסד קהילה חוקתית ללא סמכויות טריטוריאליות, שתעניק לחבריה שירותי דת ותרבות עצמאיים. שירותים אלו יכללו את כל מוסדות הדת והתרבות המוכרים, לצד מקצועות ההיסטוריה, התנ"ך, הספרות, שעות החינוך בבתי הספר והחינוך הבלתי פורמאלי. לכל קהילה חוקתית תהיה ממשלה ופרלמנט משלה. הקהילות החוקתיות תהיינה אחראיות גם על רישום המשפחה. מי שיבחר להתחתן בחתונה אורתודוכסית יחויב להתגרש בגירושין אורתודוכסיים.

הממשל הפדראלי המרכזי יהיה אמון על כל שאר פעולותיה של הממשלה, כגון בריאות, שיטור, תחבורה, ביטחון, רווחה ויחסי חוץ. סמליו הממלכתיים של ממשל זה יהיו יהודיים כפי שהם כיום, אך הוא יהיה ניטרלי בכל הנוגע למעמד הדת. בשבת יהיו שטחי המסחר סגורים לחלוטין, ובכלל זה רשתות המזון. מוסדות התרבות, כולל מסעדנות ומלונאות, יפעלו כרגיל – אך תוקם מנהלת לאומית שתעניק תמריצים להכשרה הלכתית של המקומות הפתוחים בשבת. התחבורה הציבורית בשבת תפעל במימון הקהילות החוקתיות ללא התערבותו של הממשל המרכזי.

תוכנית הלימודים באזרחות תהיה משותפת לכולם, יתווסף בית חדש להמנון הלאומי שיבטא הכרה בכל חלקי החברה הישראלית, ויממה לאחר יום העצמאות יצוין יום הברית לאחדות כל אזרחי ישראל באשר הם. שינוי סעיפי החוקה הללו יתאפשר ברוב של 75% בפרלמנט ומשאל עם.

מנקודת המבט הציונית דתית, הצעה זו תוביל לצמצומה של ההתבוללות. שיטת הממשל שלנו תאפשר לחילונים ולמסורתיים להקים קהילות חוקתיות עצמאיות ותמנע מהם את החשש מהממסד הדתי ש'יחזיר אותם בתשובה'. בתוך כך כמות היהודים שמאמצים את הרצוי להם מתוך המורשת היהודית תגדל, ולכן הצעתנו תחזק את הקשר בין העם היהודי ומורשתו. משום כך ההתבוללות בציבור המסורתי תקטן מאליה, וכמות המתגיירים בבתי הדין המקלים תגדל. יתרה מכך, הצעתנו תאפשר גם הקמת זרם חינוכי חדש לציבור המסורתי שיחנך את תלמידיו לנישואין כדת משה וישראל, שלא כמאפיינים החינוכיים שקיימים כיום בבתי הספר הממלכתיים-חילוניים.

האחדות הישראלית תתחזק. הברית הלאומית היהודית ודמוקרטית-פדראלית בין כלל הקהילות החוקתיות שיוקמו תתלכד לזהות אזרחית ישראלית משותפת.
חיזוק המורשת היהודית
תכנית "שותפים שווים" שאנו מציעים תחזק את הקשר בין העם היהודי ומורשתו, תקטין מאליה את ההתבוללות בציבור המסורתי, ותגדיל את המתגיירים בבתי הדין המקלים. יתרה מכך, הצעתנו מאפשרת גם מנגנון חדש לצמצומה של ההתבוללות: הממשל הפדראלי המרכזי ימשיך לתעד את מגילות היוחסין של כל אזרח, כפי שעושה כיום הרבנות הראשית לישראל. תיעוד היוחסין יהיה חסוי, אך כל אחד ואחת יוכלו לקבל מבני זוגם היתר לצפות בשושלת היוחסין שלהם. התוצאה הסבירה תהיה לחץ חברתי של הציבור האורתודוכסי על הציבור המסורתי לבחור להשתייך לקהילה חוקתית המחנכת לנישואין כדת משה וישראל בבתי ספר מסורתיים עצמאיים. זאת, שלא כמאפיינים החינוכיים שקיימים כיום בבתי הספר הממלכתיים-חילוניים. שאר האזרחים היהודים יוכלו לפנות לגיור בבתי הדין המקלים. כך יהיה אפשר למנוע את ההתבוללות מבחירה ולא מכפייה.

נהיר לנו שהצעתנו תאפשר לממסדים הרפורמיים והקונסרבטיביים להשתקע בישראל, שכמות האזרחים שאינם יהודים בישראל תגדל, ושאחוז מסוים של זוגות ינצל את השינויים כדי להינשא באופן אזרחי. אולם אנו מאמינים שתופעות אלו תתרחשנה בעתיד בלאו הכי. לפיכך מוטלת עלינו החובה לאמץ מדיניות של בחירה חופשית בדת, כדי לחזק את המסורת היהודית ולהגדיל את האחדות היהודית בארץ ובעולם. כך, תגדל מאליה שמירת ההלכה וההתבוללות תקטן. רק כך יימנע הפיצול הלאומי בעם היהודי.
ההתיישבות הישראלית וזכות השיבה
במסגרת ההסכם המדיני החדש שאנו מציעים ישראל ופלסטין תוכלנה להתחזק ביחד מבלי שאף צד יפקיד את גורלו בידי האחר. כך ייווצר האמון שיוביל לפתרון הסכסוך. לשם כך יש ליצור משוואה של שגשוג הדדי במסגרתה הצדדים מקבלים את מלוא זכויות האדם והלאום שלהם בהתאם לחוק הבינלאומי, אך גם לוקחים אחריות על מעשיהם הפסולים, ומובילים לפיוס בין אוכלוסיות הצדדים. רק במסגרת זו נוכל לממש את הפוטנציאל החיובי של ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון.

אנו מציעים הסדר מדיני שיארך יובל שנים: מדינה פלסטינית תקום בגדה המערבית וברצועת עזה מיד עם חתימת ההסכם המדיני לאחר המו"מ, ובהקדם האפשרי הניתן. ישראל והרשות הפלסטינית יסכימו לאפשר למתיישבים הישראלים להמשיך להתגורר בביתם כאזרחים שווי זכויות וחובות במדינה פלסטינית עצמאית. כל מתיישב ישראלי ביהודה ושומרון יקבל פיצויים, וישמור על אזרחותו הישראלית. הוא יבחר אם להישאר בביתו כאזרח שווה זכויות וחובות בפלסטין עם אוטונומיה יהודית תחת החוק הפלסטיני - או שיאולץ להתפנות. כך המתיישבים יהפכו לחיל החלוץ שמקדם שותפות בין שני העמים. הם יאחדו את כל גווני העם היהודי בתמיכה בהתיישבות יהודית בחבלי ארצנו ההיסטוריים, ואף מעבר לכך כאזרחי שתי המדינות, ישראל ופלסטין, המתיישבים יהוו גורם משמעותי בהבטחת יציבות ההסכם המדיני בין הצדדים, וגם יוכלו לסייע לפיתוחה הכלכלי של פלסטין.

במקביל לכך האחריות הביטחונית תעבור לידי הפלסטינים, אך צה"ל יישאר בהגנה ההיקפית המצומצמת של ההתנחלויות. עילה מבוססת לאיום מכל סוג שהוא לשלום אזרחי ישראל, תאפשר כניסה עצמאית של צה"ל לכל שאר שטחי המדינה הפלסטינית לזמנים קצובים חוזרים ונשנים בפיקוח בינלאומי.

בנוסף לכך, ישראל תסכים לאזרח את הפליטים הפלסטינים במסגרת 'זכות השיבה' בתהליך שיארך חמישים שנה. עם זאת, התאזרחותם בישראל תוגבל, כך שיישמר רוב יהודי מוצק של 70% מכלל אזרחי ישראל, והם ייקלטו כיאות ובהדרגה.

התהליך כולו ילווה בהקמתם של יישובים פלסטינים חדשים בתוך ישראל ומחוצה לה, כדי לקדם רפורמות חברתיות וכלכליות שתאפשרנה לתרבות הכלכלית הפלסטינית להתעצם ולהשתנות. בסופו של תהליך צה"ל ייסוג לגבולות ישראל, בשטח תקום מדינה פלסטינית עצמאית ומודרנית עם מיעוט יהודי אוטונומי, ואזרחי המדינות יורשו לקיים שיתופי פעולה חברתיים וכלכליים מלאים וחופשיים. מדיניות זו, בצירוף הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית-פדראלית, תהפוך את הפלסטינים מ'אויב' לבעלי ברית. לאחר מכן, אם יוכרז מצב חירום ויתעורר איום מחודש לשלום אזרחי ישראל בפלסטין, ישוב צה"ל לעמדותיו ביהודה ושומרון עד שהאיום יוסר.
 
ביטחון
במסגרת ההסכם המדיני החדש שאנו מציעים אף צד אינו מפקיר את גורלו בידי האחר. מדינה פלסטינית תקום בגדה המערבית וברצועת עזה וכל מתיישב ישראלי ביהודה ושומרון יקבל פיצויים, וישמור על אזרחותו הישראלית. הוא יבחר אם להישאר בביתו כאזרח שווה זכויות וחובות בפלסטין עם אוטונומיה יהודית תחת החוק הפלסטיני - או להתפנות.

האחריות הביטחונית תעבור לידי הפלסטינים, אך צה"ל יישאר בהגנה ההיקפית המצומצמת של ההתנחלויות. עילה מבוססת לאיום מכל סוג שהוא לשלום אזרחי ישראל, תאפשר כניסה עצמאית של צה"ל לכל שאר שטחי המדינה הפלסטינית לזמנים קצובים חוזרים ונשנים בפיקוח בינלאומי.

בסופו של תהליך ארוך שנים ייסוג צה"ל לגבולות ישראל, בשטח תקום מדינה פלסטינית עצמאית ומודרנית עם מיעוט יהודי אוטונומי, ואזרחי המדינות יורשו לקיים שיתופי פעולה חברתיים וכלכליים מלאים וחופשיים. לאחר מכן, אם יוכרז מצב חירום ויתעורר איום מחודש לשלום אזרחי ישראל בפלסטין, ישוב צה"ל לעמדותיו ביהודה ושומרון עד שהאיום יוסר.
ירושלים
במרכזה של ירושלים עומד מקום מקדשנו החרב. בשעת חורבנו יצאה בת קול ואמרה לטיטוס "בית חרוב החרבת". ואכן מהו המצב כיום בהר הבית!? יהודים נאבקים במשטרת ישראל על שניות בודדות של תפילה. רוב העם איננו מבקר בהר הבית ושמו נקשר בטרור. לפיכך, אנו מציעים מדיניות חלופית ומפוכחת המתבססת על הסכמה ולא על כפייה, "דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ". תחילה עלינו למסד את רוח העיר כמרכז של השלמה ושיתוף. לחדול ממצב הלחימה בעיר ולהסיט את הקשב למורשתה המפוארת.

לשם כך עלינו לקיים ריבונות ישראלית במערבה של העיר, ופלסטינית במזרחה. הר הבית יהיה בריבונות פלסטינית, ובכותל הדרומי יוקם מוסד ישראלי חדש למורשת העם היהודי בירושלים מהתנ"ך ועד לימינו. לאחר שייכון בעיר מצב של שלום והעם ישוב ויתעניין בהר הבית, נבחן בהסכמת הצד הפלסטיני אם ניתן ליצור רחבת תפילה יהודית ולקיים חפירות ארכיאולוגיות במתחם הר הבית. דבר לא ייעשה בכפייה אלא רק בהסכמה. למדיניות זו סיכויי הצלחה גבוהים לאין ערוך מדבקות במצב הקיים.

"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם; וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם, וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם" (יחזקאל לז כו)
בפועל בשטח
אנו מקימים מוסדות חברתיים פורצי דרך לשותפות הדדית בין קבוצות לאומיות, חילוניות ודתיות בישראל.

כצעד ראשון אנו מקימים בישראל כפרי סטודנטים לאוכלוסיות מגוונות ומשותפות. הכפרים יעניקו למשתתפי ומשתתפות התוכנית דיור מוזל והכוונה לשוק התעסוקה הפרטי. זאת, בתמורה לשעות התנדבות למען הקהילה והשתתפות בתוכנית לימודי אוכלוסיות.

כמו כן, אנו פועלים להפקת סיורים משותפים ומפגשים בין מגוון קבוצות בעם היהודי, וגם בין יהודים ופלסטינים, כדי ליצור סמלים חדשים של אחווה ישראלית. בנוסף, אנו מקדמים מיזם בתחום השבת שיאפשר למוסדות תרבות ופנאי לפעול במתכונת המוסכמת על הציבור החילוני, ראשי הציבור החרדי ומנהלי מוסדות התרבות, לשם יצירת אחדות חדשה ביום השביעי.

בהמשך, נפנה להקמתם של מוסדות שטח נוספים לשותפות בין קבוצות ישראליות מרוחקות למען כל אזרחי ישראל באשר הם. עמדותינו החוקתיות והמוסדות החברתיים שלנו זכו לתמיכה בכתב מקרב חתני פרס ישראל, בכירי אקדמיה, ראשי ערים, בכירי מערכת הביטחון לשעבר ואנשי דת. יהודים וערבים, דתיים וחילונים, גברים ונשים. 'אנחנו'.

 
  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon

© 2018 עמותת אנחנו

עיצוב : טאו סטודיו

הצטרפו אלינו