מזרח תיכון ישן

ב-13 ביוני 2025 הנחתה ממשלת ישראל את צה"ל והמוסד לבצע מהלומת פתיחה מפתיעה ונועזת על אדמת איראן. סוכני המוסד, היחידות המיוחדות וטייסי חיל האוויר תקפו מאות מטרות, ביניהן מתקני גרעין, יכולות הגנה אווירית, טילים, אמצעי ייצור ובכירים בממשל האיראני. חמישים ושמונה שנים חלפו מאז מלחמת ששת הימים ביוני 1967 – וישראל שוב הנחיתה מכה ניצחת בעורף האויב. מדובר על הישג כביר המצטרף להישגים הרבים של ערעור ציר הטרור האיראני בלבנון, ברצועת עזה, בסוריה וכעת גם בטהרן עצמה. נתניהו שיער שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יצטרף בסופו של דבר לתקיפה נגד מתקני הגרעין של איראן - וכך אכן אירע.

על פי הנתונים שהוצגו לאחרונה על ידי הרמטכ"ל, איראן התקרבה לסדרת פיתוחים בתחום הגרעין ובתחום הטילים הקונבנציונליים שהיוו איום קיומי על ישראל. הפיתוחים הללו העלו את החשש שאם ישראל תתעכב בתגובתה אז ניאלץ לצאת בעתיד למערכה צבאית מעמדת נחיתות. בניגוד לארה"ב, ישראל אינה יכולה להרשות זאת לעצמה.

 צילום: רס"ן עופר, חיל האוויר הישראלי

הסיכונים מאחורי ההצלחה

כלל הפעולות האמורות לעיל מוכיחות שישראל השתנתה ב-7 באוקטובר. איננו מוכנים עוד להמשיך להכיל את התעצמות ארגוני הטרור וההשפעה האיראנית מסביבנו. אנו עוברים מניהול הסכסוך להכרעת הטרור – וטוב שכך. אך לצד זאת יש להודות שבמבחן התוצאה ישראל צועדת למלחמת התשה. אנו מרחיקים את החרב מצווארנו רק כדי לגלות שאנו עודנו טובעים בביצה האזורית.

בשנות ה-90' הימין הישראלי טען בצדק שהסכמי אוסלו לא יובילו למזרח תיכון חדש. אולם כעת אותם גורמי ימין מבטיחים השקם וערב שהמערכה הצבאית באיראן תוביל אותנו לאותו מזרח תיכון חדש בדיוק. ההיגיון המשותף להבטחות הללו משמאל ומימין הוא שניתן לבצע מהלך מהיר וחד – צבאי או מדיני – שיוביל אותנו בבת אחת למציאות אוטופית חדשה. לכן חיוני לחזור ולהבהיר שהמזרח התיכון החדש אינו מעבר לפינה. 

רק כאשר מדינות המזרח התיכון – כולל ישראל – יאמצו את ערך זכויות האדם כעיקרון יסודי ובלתי מעורער אנו נחזה בשינוי אמיתי. אך כל עוד אנו שרויים בקונספציה פשטנית לפיה הפצצות בטהרן או הפרדה גיאוגרפית בנינו לבין הפלסטינים יובילו לפתרון כל בעיותינו - אנו מצויים בהכרח בלב ליבו של המזרח התיכון הישן.

אנרכיה או מלחמת התשה

בעת כתיבת שורות אלה, לאחר שארה"ב תקפה את מתקני גרעין על אדמת איראן, לא ניתן לחזות כיצד יתפתח סבב המערכה הנוכחי. סביר להניח שאיראן לא תגיב במלוא עוצמתה כנגד ארה"ב כדי לשלול מהאמריקאים את התירוץ להרחיב את התקיפות. נוסף על כך לא ניתן להעריך כיצד ממשל טראמפ יגיב למתקפות האיראניות, וכיצד רוסיה וסין ינהגו אם המערכה תימשך לאורך זמן. בשלב זה השחקן היחיד שהתנהגותו היא פחות או יותר צפויה היא ישראל. אנו יכולים להמשיך לפעול באיראן באותה מתכונת או לחתור להפסקת אש. אמנם התרחיש הסביר הוא שסבב המערכה הנוכחי יסתיים במהירות משום שזהו האינטרס של כל השחקנים במערכה – אולם לא מדובר על קביעה וודאית.

לפיכך, לאור חוסר הוודאות המאפיין את סבב המלחמה הנוכחי, מומלץ לבחון את תוצאות המערכה מנקודת מבט ארוכת טווח. מה צפוי להתרחש אם משטר האייתולות באיראן יקרוס או ישרוד?

בתרחיש הראשון של קריסת משטר האייתולות - האזור צפוי לקרוס לאנרכיה. בהיסטוריה המודרנית קיימות רק שתי חלופות להחלפה שלווה של משטרים דיקטטורים – או באמצעות פלישה קרקעית חיצונית או באמצעות התקוממות פנימית. אין תקדים להחלפה שלווה של משטר דיקטטורי באמצעות הפצצות מהאוויר. סדאם חוסיין שרד את ההפצצות הכבדות של מלחמת המפרץ הראשונה, ואפילו יפן ספגה שתי הפצצות גרעיניות ולא החליפה את יסודות המשטר שנשענו על מעמדו הדתי של הקיסר. רק לאחר כניסת הכוחות האמריקאים ליפן, ולאחר שהקיסר החליט לשנות את יסודות המשטר בעצמו - הגיע השינוי המיוחל. הציפייה שהפצצת המשטר האיראני תחליש אותו ותוביל בעתיד למהפכה פנימית שלווה אינה נשענת על ניסיון היסטורי אמין. סביר יותר להניח שהתמשכות ההפצצות יובילו בעתיד לאנרכיה ומלחמת אזרחים פנימית בין כלל הקבוצות בחברה האיראנית. לתרחיש זה יש דוגמאות היסטוריות רבות.

בדומה לתקדימים בסוריה ובעיראק בשני העשורים האחרונים, גם בתסריט של אנרכיה באיראן אנו צפויים לחזות בהקצנה אזורית כללית. התוצר המובהק של האנרכיה הזו הוא ארגון הטרור דאע"ש שכבש בשנת 2014 אזורים נרחבים בעיראק ובסוריה. בניגוד לחיזבאללה שמקבל סיוע ישיר ומקיף מאיראן, דאע"ש לא קיבל סיוע דומה מאף מעצמה אזורית ואף על פי כן הוא הצליח בכיבושיו. הסיבה להצלחתו הייתה חולשת המשטרים הערבים ששקעו באנרכיה. מאז דאע"ש נחלש בשל מאמצים צבאיים אזוריים – מה שהוביל להתחזקות ציר הטרור האיראני שביצע כנגדנו את מתקפת ה-7 באוקטובר. לכך יש להוסיף את העובדה שנכון לעת הזו גם ארדואן נשיא תורכיה ממשיך להשמיע כנגדנו איומי השמדה והשפעת מהלכיו בסוריה טרם התבררה.

פירוש הדבר הוא שאנרכיה באיראן היא חדשות רעות מאד עבור ישראל. ארגונים סוררים כגון דאע"ש או הח'ותים צפויים לנצל את המציאות שתיווצר והם עשויים לנסות לתכנן בישראל מגה-פיגוע גדול או אף להוביל כנגדנו מתקפה בנוסח ה-7 באוקטובר. יתרה מזו, תחת התנאים הללו לא ניתן לקוות שהסכמי אברהם יובילו לתוצאה יעילה שתפחית את הטרור והאלימות. הניסיון של חמשת השנים האחרונות לימד אותנו שכל עימות קטן או גדול בין ישראל לפלסטינים מוביל להתקררות של הסכמי אברהם - בדיוק כפי שאירע להסכמי השלום שלנו עם מצרים וירדן.

בתרחיש השני בו משטר האייתולות שורד – ישראל צפויה להיקלע למלחמת התשה מול איראן. משטר האייתולות הוכיח פעמים רבות בעבר שהוא נחוש לנסות להשתקם גם לאחר מפלות קשות. כך אירע לאחר מלחמת איראן-עיראק שארכה 8 שנים וכללה מאות אלפי הרוגים איראנים, וכך אירע גם לאחר שהושתו על איראן סנקציות בינלאומיות חריפות ואף לאחר התקיפה הישראלית באוקטובר האחרון [1]. כל ממשיכיו של מייסד המשטר ח'ומייני, הקיצונים יותר או הקיצונים פחות, לעולם לא יוותרו על כוחם הצבאי. פירוש הדבר הוא שאנו ניאלץ בלית ברירה לתקוף את אתרי הייצור הצבאיים שלהם שוב ושוב. המלחמה הנוכחית מוכיחה שאנו איננו יכולים להרשות לעצמנו לחיות תחת איום של אלפי טילים בליסטים [2].

לאור זאת ניתן לשער שאיראן תתקוף את ישראל בתגובה להפצצות בשטחה וכך תחל מלחמת ההתשה הבלתי נמנעת ביננו לבין איראן. אחת לכמה חודשים או שנים אנו עשויים להיקלע לסבבי לחימה שיכללו מהלומות שלנו בשטח האיראני כדי לגדוע את הייצור הצבאי שלהם, והם צפויים לתקוף אותנו בשטחנו באמצעות מטחי טילים בליסטים או באמצעות מתקפות טרור של שליחיהם במזרח התיכון.

חשוב להבהיר שישראל מצויה בעמדת נחיתות במלחמת ההתשה הצפויה הזו מול איראן. מאז תחילת המערכה כאבנו לגלות שאיבדנו למעלה מ-20 הרוגים, וכן ספגנו מאות פצועים ומספר נכסים אסטרטגים נפגעו - ביניהם מכון ויצמן למחקר מדעי, מפעל האנרגיה בז"ן ובית החולים סורוקה. ברור לחלוטין שאנו איננו יכולים להמשיך כך לאורך זמן. לעומת זאת איראן היא מדינה עצומה בגודלה המכילה כ-90 מיליון אזרחים וכושר הספיגה שלה גדול בהרבה.

פירוש הדבר הוא שאנו מצויים בין הפטיש לסדן. אנו חייבים לגדוע את האיומים הצבאיים המתהווים מאיראן אך איננו יכולים להחזיק מעמד לבדנו לאורך זמן בתנאים של מלחמת התשה. מאידך אם המשטר האיראני יקרוס אנו צפויים להתמודד עם אנרכיה והקצנה אזורית.

פגיעת טיל איראני בבניין ברמת גן. צולם ב-17 ליוני 2025. צילום: יואב שורוק

הקהילה הבינלאומית והציבור האמריקאי צופים מהצד בהתרחשויות הללו בחששות הולכים וגדלים. הם יודעים שאנחנו לא יכולים להחזיק מעמד אם הם יטילו עלינו סנקציות כלכליות או יחדלו לשלוח לנו ציוד צבאי. מאידך, בניגוד אלינו הם חשים פחות מאוימים מתוכנית הטילים האיראנית או מארגוני הטרור באזור. קריסת משק האנרגיה העולמית מרתיעה אותם יותר. העובדה שכל התרחישים שהוצגו לעיל מובילים את האזור לעוד ועוד מלחמות אינה מקובלת עליהם - ובצדק. הציבור האמריקאי לגם את כוס התרעלה בעיראק ואפגניסטן ומאס בכך. בתנאים הללו אנו לא מציעים להם שום תרחיש חיובי שיעודד אותם לעמוד לצידנו. זו הסיבה שבגללה ממשל טראמפ תקף את מתקני גרעין באיראן ללא קואליציה בינלאומית ובניגוד לעמדת רוב הציבור האמריקאי וחלק חשוב מתומכיו המובהקים.

הצורך בברית אזורית

מה שחסר לנו הוא אופק חיובי. תקווה לאפשרות שלישית שתוביל אותנו לחוף מבטחים שאינו אנרכיה או מלחמת התשה. העובדה שממשלתנו הנחתה את צה"ל להיערך לתקיפה הזו במשך חודשים רבים תוך הזנחת החזית המדינית היא בלתי נתפסת. הבחירה להרחיב את המלחמה ברצועת עזה במקום לחתור לנורמליזציה אזורית כאמצעי הכנה לקראת התקיפה באיראן היא משגה היסטורי חמור המציב אותנו כעת בין הפטיש לסדן.

רק נורמליזציה אזורית שתישען על שיווין זכויות בין כל עמי המזרח התיכון תוכל לשנות את תמונת המצב האסטרטגית. הברית האזורית הזו צפויה ליצור שני יתרונות ביטחוניים -

ראשית, לשכנע את המעצמות ודעת הקהל האמריקאית שיש חלופה למזרח תיכון שליו יותר. ניתן להדגים זאת באמצעות הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף בנובמבר 24' בנינו לבין לבנון. לאחר שפגענו צבאית בחיזבאללה והחלשנו אותו בחרנו בחכמה לסגת ולתת לממשלת לבנון להמשיך לרסן את חיזבאללה. רק כאשר ממשלת לבנון נכשלת בתפקידה אנו פועלים בעצמנו נגד חיזבאללה על אדמת לבנון. כך ממשלת לבנון הולכת ומתחזקת וחיזבאללה הולך ונחלש. השילוב הזה בין הברית המדינית והפשיטות הצבאיות הפך את לבנון לחזית הכי פחות מסוכנת עבורנו ואף הוביל בעקיפין לנפילת משטר אסד. אם נצליח לקדם שיתוף פעולה דומה עם מדינות נוספות באזור כנגד ארגוני הטרור השונים אנו נוכל להחלישם לאורך זמן.

שנית, ליצור מסר של אסלאם סובלני שיעודד שינוי פנימי חיובי באיראן ובכל שאר המדינות במזרח התיכון.

כתוצאה מכך, אם המשטר האיראני ייפול והאזור ייגרר לאנרכיה אז הברית האזורית האמורה לעיל תוכל להפחית מתחים ולייצב את המשטרים באזור. מאידך אם המשטר האיראני ישרוד אז הברית האזורית הזו תשכנע את המעצמות להציב לאיראן קווים אדומים יעילים שיכללו גם את תכנית הטילים וגם את ארגוני הטרור הנתמכים על ידה. נשיאי ארה"ב הבאים לא יצטרכו לתקוף באיראן מול דעת קהל עוינת וחששות כבדים ליציבות משק האנרגיה העולמי.

הברית האזורית המיוחלת ביננו לבין ערב הסעודית ומדינות האזור אינה ברית פציפיסטית. ברור לכל שאנו נמשיך להיאלץ להפעיל כוח צבאי ולהתמודד עם הקצנה וארגוני טרור. אולם הברית הזו תציג לכל עמי המזרח התיכון את האור בקצה המנהרה. היא תוכיח לכולנו שאם נעמול ביחד לאורך שנים ארוכות אנו נצליח להבטיח את עתיד ילדנו ונכדנו. כעת לאחר התרחבות המלחמה ביננו לבין איראן עלינו להפנים שהצורך שלנו בשלום חם עם מדינות ערב הפך לצורך ביטחוני-קיומי.

אולם לברית עם סעודיה יש תנאי שהוצב בבירור על ידי בית המלוכה הסעודי – עלינו לחתור בנחישות להקמת מדינה פלסטינית. שוויון הזכויות בין עמי המזרח התיכון כולל גם אותם. אילולי כן כל ארגון טרור יוכל לפגע בנו, לקרר את הברית האזורית הזו ולהפוך אותה לבלתי יעילה.

לאחר ה-7 באוקטובר הרתיעה של הציבור הישראלי מצמד המילים "מדינה פלסטינית" היא מובנת וברורה אך למרות זאת היא שגויה. במשך שנים נאמר לנו שמדינה פלסטינית עשויה לשגר כנגדנו מטחי טילים – ועתה התברר שגם איראן עשויה לשגר כנגדנו מטחי טילים מסוכנים בהרבה. יתרה מזו, על אף כל המעצרים, הריסות הבתים, הרחבת ההתנחלויות והפשיטות ברחבי הגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר – אף על פי כן מפקד פיקוד העורף רפי מילוא אמר לאחרונה ש"האיום בבת חפר גדול יותר מאשר בעוטף עזה". במילים פשוטות – הכיבוש לא עובד. ערי גוש דן מאוימות כעת בדיוק כפי שיהיו לאחר שתקום מדינה פלסטינית. אין לנו מספיק חיילים וטילים מיירטים לכל החזיתות.

לאור זאת לא ניתן להבין מדוע אנו הישראלים מעדיפים את הסכנות הקיימות במצב הנוכחי רק כדי להימנע מהסכנות הקיימות בהקמת מדינה פלסטינית. כל הסכנות שעשויות לצמוח ממדינה פלסטינית מתרחשות לנגד ענינו כבר עתה, ולכן עדיף לנו לחתור לנורמליזציה אזורית ולנסות להרוויח את יתרונותיה. לפני ה-7 באוקטובר בחרנו להכיל את הטרור כדי להימנע מהקמת מדינה פלסטינית וכעת אנו בוחרים לטבוע במלחמות התשה אזוריות מאותה סיבה בדיוק. הממשלה לא התפקחה והקונספציה לא השתנתה.

חברי וחברות תנועת אנחנו, מאי 2025. צילום: תנועת אנחנו.

מסקנה

המלחמה הנוכחית הוכיחה את התעוזה שלנו והרחיקה זמנית את החרב מצווארנו. אולם ההימנעות המתמשכת מקידום נורמליזציה אזורית מהווה הזנחה חמורה ביותר. כפי שטענתי בעבר, בהיעדר חזון מדיני גם אנחנו וגם איראן נמשיך להפסיד במלחמת ההתשה הזו. לפיכך עלינו להיות מפוקחים, נחושים ונכונים לשלם מחירים קשים כדי לחתור לכינון שלום חם בנינו לבין הפלסטינים ושאר מדינות האזור.

היעדר החזון המדיני שיעניק לנו תקווה לעתיד ראוי מתמצה במילותיו של נתניהו לאחר התקיפה האמריקאית "קודם בא כוח, אחר כך בא שלום". על פי השקפת העולם הזו תפקידנו הוא להפעיל כוח צבאי ולאחר מכן אנו יכולים רק לקוות שהשלום יבוא. לאור זאת עלינו להציג בגאווה תפיסה חדשה –

קודם חזון, אחר כך נחישות וכוח, ולבסוף מגיע השלום.

תרמו לנו

[1] במסיבת העיתונאים שערך נתניהו ב-22 ליוני 2025 הוא טען שגם לאחר התקיפה של ישראל על אדמת איראן באוקטובר האחרון, האיראנים תכננו לשוב לייצר טילים קונבנציונליים בקצב מהיר. כך הוא אמר באנגלית: 

"… We also saw that they decided after… we counterattacked them and destroyed a lot of their missile production capability… that they were actually developing a plan to build 300 ballistic missiles a month - that's 20,000 missiles in 6 years". (Click here | 25:53)

[2] נתניהו הכריז שאם איראן תנסה לשקם את תכנית הגרעין או הטילים שלה אז ההתקפות העתידיות של ישראל באיראן לא יכוונו רק "...כדי למנוע התקפה, אלא התקפה כדי לגבות מחירים מהמשטר האיראני". משום כך לא ברור מדוע נתניהו סבור שישראל לא תיגרר למלחמת התשה עם איראן - "אנחנו לא ניגרר למלחמת התשה, אבל אנחנו גם לא נסיים את הפעולה הזאת... לפני שנשיג את כל מטרותינו". (הקישו כאן | 21:47).